<h1>או"ז הלכ' גיד הנשה סימן תנ"ד</h1>
<h2>דף צז:</h2>
אמר רב נחמן ביצה בששים ואין ביצה מן המנין. א"ל רב אידי בר אבין לאביי למימרא דיהבה טעמא כי בישלה בהדי אחריני והא אמרי אינשי כמיא דביעי בעלמא הב"ע דאית בה אפרוח שהבשר נותן טעם ל"ש טמא' ל"ש טהור' דנבילה הי' אבל טמאה בלא אפרוח לא אבל אית בה אפרוח בששים. וכתב מורי רבינו יהודה ב"ר יצחק זצ"ל דה"ה בדם בעלמא דשדי תיכלא בכולא. מספקא לי' לר"ת אם דוקא מיירי בשלימות אבל בקלופות או נקובות יש בהם נתינת טעם א"ד לא שנא. ורבינו יצחק ב"ר שמואל זצ"ל הי' רוצה לדקדק מדמוקי לה בשמעתין ביש בה אפרוח ולא מוקי לה בקלופה או נקובה ש"מ לא יהבא טעמא מיהו נראה לו שאינו ראי' דלא משמע לי' לשנויי הכי משום דסתם ביצים שלימות משמע. מיהו ביש בה אפרוח ודאי אין חילוק בין שלימה לקלופה או נקובה דבכל ענין אוסרת ובעיא ששים לבד ממנה. ובמסכת תרומות בפ' בצל ירושלמי [הלכה ו'] משמע שיש חילוק בין קלופות לשאין קלופות. יצחק רבה בשם רשב"ל ביצים ששלקן ונמצא בהם אפרוח בנותן טעם. ר' זעירא ר' שמעון בר בא בשם ר' יוחנן ר' זעירא אדא בר גרשם ר' ביריי ר' לוי בן פלטא זקן אחד בשם רבי ששים ואחת אסורות ששים ושתים מותרות ר' שמואל בר נחמני בשם ר' יונתן העיד אדא חברינו לפנינו בששים ואחד. ואמר' מי שיביא לי יותר מששים אני מכשיר אמרין לשמעון בר בא את אמרת כן והוא אמר הכן. אמר אנא מה דשמעית והוא מה דשמע שמעון בר בא אמר קומי ר' חנינא בששים אמ' גוזמא [ע"ש הגי'] שמעון בר בא בשם ר' חנינא מעשה לפני ר"ג ברבי ואמר אבא לא מורה בארבעין ושבע ואנא מורה בארבעין וחמש. ר' חייא בשם ר' חנינא מעשה בא לפני רבי ואמר אית תמן חמשין ר' חייא בשם ר' חנינא והירק והקליפה והמים מצטרפין א"ר זעירא ואיסור מתוכן ר' הונא אומר קליפי איסור מעלין את ההיתר א"ר זעירא הדא דתימא ששלקן בקליפיהן שלוקות בשאינן שלוקות אבל שולקן ביצים קלופות בשאינן קלופות או שאינו קלופו' בקלופות שלוקות בשלוקות אבל שלוקות בשאינן שלוקות צריכות שיעור אחר [ע"ש הגי'] עד כאן לשון הירושלמי. והיינו כגמרא דידן דלא אסרה ביצה טמאה אא"כ יש לה אפרוח דכולא שמעתא קיימא אמלתא דיצחק רבה בשם רשב"ל אבל ספיקת ר"ת זצ"ל אין להתבונן מן הירושלמי דלא מחלק בין קלופות לשאינן קלופות לענין נתינת טעם אלא לענין שיעור הביטול דמייתי לה אדרב הונא דאמר קליפי איסור מעלין את ההיתר וזה בא ר' זעירא לפרש אבל לענין נתינת טעם לא איירי כלל. הלכך יש לחוש לספיקת ר"ת וטוב לאסור הביצים שנתבשלו עם ביצה של עוף טמא קלופה או נקובה אפי' אין בהם אפרוח אם אין ששים ואם יש שם ששים בכל ענין מותר.
